למגיפת הקורונה, המתפשטת ברחבי העולם, יש השלכות רבות. מעבר להשפעות הבריאותיות, הפסיכולוגיות והכלכליות, ישנן השלכות בתחום המשפטי, ובעיקר בכל הנוגע לקיום התחייבויות חוזיות. לאור הקשיים בקיום חוזים וגל ביטולי עסקאות עולה השאלה מי צריך לשאת בסיכונים? בהפסדים? בעיכובים?
סוגיית הקורונה טרם נידונה בפסיקה, אך אני כאן כדי לנסות לעשות קצת סדר. אין במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי, כל מקרה נבחן לגופו ואני כאן לשירותכם למי שירצה לבחון את המקרה הפרטני שלו.
סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) מקנה לצד המפר הגנה מפני תביעת פיצויים או אכיפה במצבים בהם הפרת ההסכם הנה תוצאה של נסיבות שהמפר לא ידע ולא יכל למנוע, ושהפכו את קיום החוזה לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים.
סעיפים דומים המאפשרים פטורים מקיום התחייבויות בשל אירועי קיצון המסכלים את קיום החוזה ניתן למצוא גם בחוק המכר (מכר טובין בין לאומי) ובחוק השכירות והשאילה - פטור מתשלום דמי שכירות.
האם בית המשפט יכיר ב"קורונה" כאירוע המסכל חוזה? עדיין מוקדם לדעת, שכן סוגיית הקורונה טרם נידונה בפסיקה. עם זאת, חשוב לדעת, כי טענה לאירוע קיצון המסכל את קיום החוזה התקבלה בבית המשפט רק במקרים חריגים, שכן הגישה היא, שכמעט הכל ניתן לצפות מראש, אפילו מלחמה.
בבואכם לבחון את זכויותיכם בקשר עם מימוש החוזה בו התקשרתם קחו בחשבון שכל מקרה לגופו, אבל
שימו לב לסוגיות הבאות:
· מהו הדין (ישראלי או זר) שחל על החוזה.
· מה הן התניות המופיעות בחוזה בנושא סיכול בעקבות כוח עליון.
· האם ישנן חלופות למימוש ההתחייבויות החוזיות או למזעור הנזק.
· האם ניתנה הודעה מוקדמת על אי יכולת לקיים את העסקה כפי שהוסכמה.
אשוב ואדגיש, שמאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ובכל זאת אני מקווה ששפכתי קצת אור על הסוגיה, אני כאן בשבילכם ואשמח לסייע באופן נרחב יותר. בהזדמנות זו נתפלל לשלומם של החולים ונקווה שנצא מהמשבר המאתגר במהרה חזקים ומאוחדים.
התמונה צולמה על ידי הצלם קובי מהגר.
